כל עסק שמתעסק עם ספקים או לקוחות בחו"ל נתקל במושג "שער יציג" - זהו השער הרשמי היומי שבנק ישראל קובע ומפרסם עבור כל מטבע חוץ מול השקל. השער היציג מתפרסם בימי חול (שני עד חמישי) בסביבות השעה 15:30, וביום שישי בסביבות השעה 12:30. זהו השער שרלוונטי לצורכי הנהלת חשבונות ומיסוי - לא שער כלשהו שמוצג בבנק מסחרי או בשירות המרה מקוון כלשהו.
כלל חשוב שנוגע לחישובי מס לפי פקודת מס הכנסה: השער היציג "ליום מסוים" הוא השער שבנק ישראל פרסם לאותו יום. אם לא פורסם שער לאותו יום עצמו - למשל בסוף שבוע או בחג, כשבנק ישראל לא מפרסם שערים - חוזרים לשער האחרון שכן פורסם לפני אותו יום. זהו מנגנון הגיבוי הסטנדרטי; אין הוראה כללית לחשב ממוצע חודשי כתחליף, אלא פשוט "חוזרים אחורה" ליום הפרסום הקרוב ביותר.
שאלה נוספת שחשובה בפועל היא: שער של איזה יום בדיוק חל על עסקה מסוימת? לרישום חשבונית במטבע חוץ בספרים, הגישה המקובלת היא להשתמש בשער היום של תאריך החשבונית (או השער האחרון שפורסם לפניו). בהסכמים פרטיים שאינם כפופים להוראת מס ספציפית - למשל שני צדדים שהסכימו על מחיר "צמוד לשער היציג" - עמדת בנק ישראל היא שלשער היציג אין תוקף משפטי עצמאי אלא אם הצדדים הסכימו במפורש להיות כפופים אליו, ולכן כדאי שההסכם או החשבונית יציינו בפירוש איזה יום קובע. הכלל החשוב ביותר הוא לשמור על עקביות - לא לערבב בין שיטות שונות באותו לקוח.
מאיפה מביאים את השער בפועל? האתר הרשמי של בנק ישראל, boi.org.il, מפרסם גם את השער היציג העדכני לכל מטבע וגם ארכיון היסטורי שמאפשר לחפש את השער שהיה בתוקף בתאריך עבר מסוים - זה הכלי המתאים כששואלים "מה היה השער בתאריך X", להבדיל משאלה על השער של היום. בנקים מסחריים כמו הפועלים, לאומי או מרכנתיל מפרסמים גם הם את השער היציג של בנק ישראל כשירות נוח, ואפשר להשתמש בהם להצלבה - אבל האתר של בנק ישראל הוא המקור הרשמי.
מכיוון שהשער היציג משתנה מדי יום, אין טעם לזכור או להעריך שער מסוים - יש לבדוק אותו בזמן אמת בכל פעם שדרוש שער ליום ספציפי, בין אם מדובר בחשבונית של היום ובין אם בתאריך עבר שדורש בדיקה בארכיון ההיסטורי.