בישראל, עוסק עצמאי לא משלם את מס ההכנסה השנתי שלו בתשלום אחד בסוף השנה, אלא במנגנון של תשלום שוטף מראש - מקדמות מס הכנסה. המקדמות הן תשלומים תקופתיים על חשבון חבות המס הצפויה של השנה, והן משתלמות לצד דיווח המעמ, אבל מחושבות ומדווחות בנפרד ממנו.
שיעור המקדמה נקבע על ידי רשות המסים לכל עסק בנפרד, כאחוז מהמחזור (לא מהרווח) שמדווח מדי חודש או אחת לחודשיים. השיעור הזה נגזר מההיסטוריה של העסק - בעיקר מהמחזור והרווחיות בפועל בשנה הקודמת - כך שעסק עם רווחיות דלה יקבל שיעור מקדמה נמוך יותר מעסק עם רווחיות גבוהה, כדי שהמקדמה תשקף בקירוב את חבות המס הצפויה כאחוז מההכנסה. עסק חדש מקבל בהתחלה שיעור התחלתי מרשות המסים, שמתעדכן בהמשך לפי הדיווחים בפועל.
הדוגמה הכי פשוטה להבנת המנגנון: אם לעסק נקבע שיעור מקדמה של 6%, והמחזור החודשי עמד על 25,000 שח, המקדמה לאותו חודש תהיה 25,000 כפול 6% - כלומר 1,500 שח. אותו היגיון חל גם על תקופה דו-חודשית, בהתאם לקצב הדיווח שנקבע לעסק.
תשלום המקדמה נעשה באותו קצב שבו העסק מדווח מעמ - מדי חודש או אחת לחודשיים - ומשולם דרך אותה מערכת מקוונת, אך הוא שורה נפרדת ולא חלק מסכום המעמ עצמו. בסוף השנה, לאחר הגשת הדוח השנתי וקבלת שומה סופית מרשות המסים, כל המקדמות ששולמו במהלך השנה, בתוספת כל ניכוי מס במקור שביצעו לקוחות, מקוזזות מול חבות המס הריאלית. אם המקדמות והניכויים לא מכסים את מלוא החוב, נותר הפרש לתשלום, ולעיתים גם ריבית והצמדה על האיחור. אם הן עולות על החוב בפועל, ההפרש מוחזר לעוסק.
חשוב לזכור ששיעור המקדמה הוא נתון אישי שנקבע לכל עסק בנפרד על ידי רשות המסים, ולא כלל אצבע כללי - לכן אסור להניח שיעור "טיפוסי" בלי לבדוק את השיעור שבאמת שויך לתיק העוסק.