עוסק עצמאי שהעסק שלו גדל שואל בשלב מסוים את השאלה - האם הגיע הזמן לעבור מפעילות כעוסק עצמאי (עוסק פטור או מורשה) לפעילות דרך חברה בעם. חשוב להבין שמדובר במעבר בין שתי צורות משפטיות שונות לגמרי, לא רק ב"שדרוג" של אותה צורה.
אחד ההבדלים המבניים והברורים ביותר נוגע לניהול הספרים: עוסק עצמאי קטן, ברוב המקרים, יכול לנהל הנהלת חשבונות חד-צדדית (פשוטה יחסית), כל עוד הוא לא חוצה סף מחזור, היקף פעילות או מספר עובדים מסוים. חברה בעם, לעומת זאת, חייבת בהנהלת חשבונות דו-צדדית (כפולה) תמיד, ללא קשר לגודלה - גם חברה קטנה מאוד. המשמעות המעשית היא עלייה בהיקף ובמורכבות של הרישום השוטף מיד עם ההתאגדות כחברה, גם אם הפעילות עצמה לא גדלה בהיקפה.
מעבר לשאלת הנהלת החשבונות, ההחלטה בין המשך פעילות כעוסק עצמאי לבין מעבר לחברה נוגעת גם לשיקולים של אחריות משפטית (הפרדה בין נכסי הבעלים לנכסי העסק), ולשיקולי מיסוי שמושפעים ממבנה ההכנסות והרווחים הצפוי של העסק בטווח הארוך. כל אחד מהשיקולים האלה תלוי מאוד בנתונים הספציפיים של העסק - היקף הפעילות, קצב הצמיחה הצפוי, וסוג הלקוחות - ולכן אין תשובה גורפת שמתאימה לכל מקרה.
מבחינה מעשית, לפני שמקבלים החלטה על מעבר לחברה, כדאי לבחון יחד עם רואה חשבון כמה שאלות: האם היקף הפעילות מצדיק את העלייה בעלויות הניהול השוטף (הנהלת חשבונות כפולה, דיווחים נוספים על מס חברות); האם יש שיקול משמעותי של הפרדת אחריות משפטית; והאם המבנה הצפוי של ההכנסות בשנים הקרובות באמת ישתלם יותר תחת מבנה של חברה. מעבר שנעשה מוקדם מדי, לפני שהעסק בשל אליו, עלול רק להוסיף עלויות מנהליות בלי תועלת מקבילה - ולכן זו החלטה שכדאי לבחון בזהירות, ולא לקבל רק בגלל תחושה שזה "השלב הבא הטבעי".