ככלל ברירת מחדל, לפי חוק החברות (ופקודת החברות, סעיף 154), כל חברה בע"מ חייבת למנות רואה חשבון מבקר שיבקר את הדוחות הכספיים השנתיים שלה - וזאת ללא קשר לגודלה או למחזור העסקים שלה.
עם זאת, קיים פטור לחברה קטנה: חברה פרטית שמחזור ההכנסות השנתי שלה נמוך מסף מסוים (הסף מתעדכן מעת לעת - נכון למחקר שנעשה לצורך רשומה זו הוא היה סביב 670,000 ש"ח, אך יש לבדוק תמיד את הסכום העדכני) יכולה לבחור באסיפה כללית שלא למנות רואה חשבון מבקר, אלא אם בעלי מניות המחזיקים 10% ומעלה ממניות החברה מתנגדים לכך.
כאן מגיע ניואנס חשוב שקל לפספס: הפטור הזה צר יותר ממה שהוא נשמע. במקביל לחוק החברות, פקודת מס הכנסה (סעיף 131(ג)) קובעת שהדוח השנתי המוגש לרשות המסים חייב להיות מלווה בדוחות כספיים מבוקרים. בפועל, המשמעות היא שרוב החברות עדיין זקוקות לדוחות כספיים מבוקרים או לפחות סקורים על ידי רואה חשבון כדי להגיש את הדוח השנתי - גם אם הן בחרו כדין בפטור מחובת המינוי לפי חוק החברות. זהו בדיוק תחום שבו שני החוקים עלולים להיראות כמושכים לכיוונים שונים, ולכן חשוב לבדוק מול רואה חשבון מה בדיוק חל על החברה הספציפית, ולא להניח שפטור אחד לבדו מספיק כדי לוותר על חתימת רואה חשבון.
בסופו של דבר, ביקורת רואה חשבון בודקת דברים מהותיים: שהעסקאות הרשומות אכן קרו ונרשמו נכון, שהנכסים וההתחייבויות במאזן קיימים באמת ומוצגים בשווי סביר, שיש בקרות פנימיות סבירות למניעת טעויות והונאות, ושאין סימני אזהרה להמשך קיום עסקי (הפסדים חוזרים, הון עצמי שלילי, קשיי תזרים). לכן, גם כשחוק החברות מאפשר פטור טכני, שווה לבדוק את התמונה המלאה מול רואה חשבון לפני שמוותרים על הביקורת בפועל.