במסגרת רפורמת "חשבונית ישראל", רשות המסים מחילה בהדרגה, שנה אחר שנה, כלל שלפיו חשבונית מס מעל סכום מסוים חייבת לשאת "מספר הקצאה" שמונפק מראש על ידי רשות המסים - אחרת אי אפשר להכיר בה כהוצאה עסקית או לקזז את המע"מ הגלום בה.
מבחינה מעשית, הספק המנפיק את החשבונית הוא זה שמבקש את מספר ההקצאה - דרך האתר של רשות המסים או דרך תוכנת הנהלת חשבונות המחוברת למערכת שלה - עוד לפני או בזמן הנפקת החשבונית, והמספר צריך להופיע מודפס עליה. הסף עצמו אינו קבוע: הוא נקבע לרדת בהדרגה משנה לשנה כחלק מפריסה רב-שנתית, כך שספק שלא נדרש למספר הקצאה על חשבונית מסוימת אשתקד עשוי להידרש לו השנה על חשבונית באותו סכום בדיוק.
הסיכון בפועל נופל דווקא על מקבל החשבונית: עסק שמקבל ומשלם חשבונית מעל הסף בלי מספר הקצאה תקין - לא יכול להכיר בה כהוצאה או לקזז את המע"מ שבה, עד שהספק יתקן או יוציא אותה מחדש. לחזור לספק שבועות אחרי התשלום ולבקש חשבונית מתוקנת זה הרבה יותר מסובך מאשר לבדוק לפני התשלום.
ההרגל שכדאי לבנות הוא פשוט: לפני אישור תשלום על כל חשבונית שמתקרבת לסף או חוצה אותו, לבדוק שמופיע עליה מספר הקצאה, ולהתייחס לחשבונית בלי מספר כזה כלא-שלמה - לא כ"תזכורת לרואה חשבון" לטיפול מאוחר יותר. מכיוון שהסף עצמו זז כל שנה, זו בדיקה שכדאי לחזור עליה מדי שנה מחדש, ולא להגדיר פעם אחת ולשכוח.